ריצ’רד דוקינס בבואו לשלול אלוהים כותב שהוא שולל כל כח עליון. זה משפט שבהחלט כולל כל סוג אל שמתערב בבריאה ובעצם על פניו את כל הדתות המונותאיסטיות/פוליתאיסטיות (להבדיל מכתות / זרמים אתאיסטים כמו דאואיזם). זה טוב בשביל הטיעון שהוא רוצה לומר אבל ההכללה הזו מובילה אותו לטעות מכיוון שהוא מחבר כח עליון לישות עליונה. לדעתי, כמובן. כל מה שאני כותב זה לדעתי, וגם מה שמצוטט זה לפי הבנתי. מכאן ואילך כל דבר שאני כותב ניתן להניח שהוא “לדעתי” ו”להבנתי”, ויחד עם זאת, גם כשאני אומר שאחד ועוד אחד הם שניים, זה לדעתי והבנתי.

מה שאנחנו נעשה הוא לפצל את הישות המורכבת הנקראת אל למספר חלקים ונדון על כל רכיב לחוד. ייתכן ונגלה שגם דוקינס מאמין בחלק מהמאפיינים והתפקידים של האל כקיימים.

כשמדברים על אל, אלה המאפיינים הראשיים:

  • בורא היקום
  • אלמותי ונצחי – מאז ולעולם (בהמשך אתייחס למשמעות של זה מעבר למושג הזמן)
  • משגיח בפועל על היקום (ולא עזב אותו)
  • מתערב בפועל (ניסים גלויים ונסתרים)
  • נותן התורה
  • מתגלה לבני אדם (התגלויות, נבואה וכו’)

יש כמובן עוד מאפיינים באמונה: משיח, יום הדין וכו’, אבל הנ”ל אלה הראשיים, לטעמי. מעבר להם אלו כבר פרטים קטנים, בדיוק לאיזו דת להאמין וכד’. חשובים, אך הן הרבה מעבר לדיון ברמה של אמונה וכפירה.