תיאוריית המפץ היא תיאוריה טריה. פחות ממאתיים שנה. מה חשבו לפני כן? שהיקום הוא יציב. מה זה אומר יקום יציב? שהוא היה קיים מאז ומתמיד.

למה חשבו כך? למה לא חשבו שמתישהו הוא פשוט נוצר כמו שהוא?

התשובה היא – כי לוגית, אם משהו נוצר, משהו יצר אותו. קשה להסביר סיבה אחרת למה ואיך הוא נוצר פתאום.

 

כשהנתונים הראו שהיקום מתרחב – והמשמעות היא שאם נחזור בזמן נגיע לרגע שהוא היה נקודה, נאלצו לשנות את התפיסה מיקום יציב למפץ.

אוקי, אז מפץ.. קרי: היקום התחיל מתישהו. חוזרים לשאלה – מה גרם לו / הביא אותו?

ואז מגיע דוקינס ועונה – יש תיאוריה, multiverse. יש סוג של יקום גדול עוד יותר שבתוכו נוצרים באופן אקראי יקומים כמו היקום שלנו. במבט ראשון, הנה לנו תיאוריה שפתרה את השאלה מה קדם (במובן של סיבה ותוצאה) ליקום שלנו. אך במבט מעמיק יותר, נשארנו עם אותה הבעיה ורק דחינו אותה בצעד אחד. מה שכינינו מקודם – לוגיקת הלולאה. שהרי כעת נשאל – ומה קדם ל- multiverse?

כעת, או שנאמר שדוקינס מאמין בתיאוריית הפילים והצבים, כלומר, בלוגיקת הלולאה, או שנאמר שאותו multiverse (ריבוי יקומים) הוא הישות העליונה שהייתה תמיד.

מבחינה מילולית יש להבחין ש”ישות” זה מלשון “יש”. בלי לקבוע האם זה יש שהוא מישהו או יש שהוא משהו. רק איזשהו יש.